מנהג לבישת כיפה

אחד הסממנים המרכזיים ביותר של האדם היהודי הוא הכיפה המונחת על ראשו. מרכזיות זו באה לידי ביטוי בביטוים כמו "הוריד את הכיפה" או "מסתובב בגילוי ראש" המתייחסים לזהותו הדתית של האדם. במאמר זה נרחיב אודות מצווה זו ומקורותיה, ונסביר מעט אודות סוגי כיפות ומשמעותן. 

המקור לחבישת כיפה

בניגוד לדעה הרווחת, חבישת כיפה אינה מצווה מן התורה והיא אינה מוגדרת בהלכה כחובה גמורה. יש לציין שכיסוי הראש הוא מנהג קדום, אשר ניתן למצוא לו מקורות עתיקים. למשל, הכוהנים היו עובדים בבית המקדש עם כיסוי ראש (מגבעת או מצנפת). בגמרא מסופר שאימו של ר' נחמן בר יצחק חששה שבנה יהיה גנב, ועל כן הקפידה לכסות את ראשו בכל עת כדי שמורא שמיים יהיה עליו. במקום אחר בגמרא מעיד ר' הונא על עצמו שלא הלך ארבע אמות בלא כיסוי ראש, משום כבוד השכינה.

חובת כיפה – מנהג ישראל

מהמקורות שלעיל עולה שחבישת כיפה אינה חובה הלכתית גמורה, ויסודה במנהג. מעמד זה אינו מפחית מחשיבות המצווה, אולם הוא יבוא לידי ביטוי בהמשך המאמר. כמו כן יש לחלק בין חבישת כיפה בזמן אזכרת שם שמיים או כניסה לבית כנסת, לבין חבישת כיפה במהלך היום יום – חבישת כיפה בזמן אזכרת שם ה' היא מנהג קדום המוזכר במסכת סופרים, ונפסק להלכה בשולחן ערוך בצורה מחייבת. חבישת כיפה במהלך היום יום אינה חובה, והיא מנהג אשר התפשט בקרב ישראל, ומנהג שנתקבל – דין הוא.

מספר הלכות הנוגעות לכיפה

גודל הכיפה

גודל הכיפה המינימלי שנוי במחלוקת – יש הפוסקים שהכיפה צריכה להיראות מכל כיוון, בכדי להבטיח שהכיפה תהיה משמעותית ותבליט את יהדותו של האדם הלובש אותה. יש המסתפקים בגודל של כף יד ממוצעת, היות וההלכה קובעת שאדם אשר אין לו כיפה יכול להשתמש בידו של חברו, לכסות את ראשו ולברך. 

חיוב כיפה בשינה

כפי שציינו, עניינה של הכיפה הוא להזכיר לאדם ששכינה למעלה מראשו, ולהרגילו ביראת שמיים. מסיבה זו יש המקילים בעת השינה להסיר את הכיפה. עם זאת, פוסקים רבים, וביניהם המשנה ברורה, קבעו שמידת חסידות היא לישון עם כיסוי ראש, והמחמיר תבוא עליו הברכה. 

כיפה בים

מקורה של הכיפה הוא במנהג, ומשכך – גבולות המנהג קובעים את גבולות ההלכה. על פי רוב, אנשים ההולכים לים מסירים את הכיפה ונכנסים ללא כיסוי ראש, ועל כן אין חובה לחבוש כיפה בעת הכניסה לים. במסכת דרך ארץ נאמר שנהוג להסיר את כיסוי הראש בכניסה לבית המרחץ, והוא הדין לענייננו. גם בסעיף זה – המחמיר על עצמו ונוהג במידת חסידות תבוא עליו הברכה.  

חיוב נשים בכיפה

בשולחן ערוך נפסק שאסור לברך או להיכנס לבית הכנסת ללא כיסוי ראש, ולא חילק בדבריו בין גברים לנשים. מסיבה זו, יש פוסקים אשר החמירו וקבעו שגם נשים רווקות צריכות לכסות את ראשן בעת שמברכות או נכנסות למקום מקודש (נשים נשואות מכסות את ראשן ממילא). עם זאת, רוב הפוסקים הקילו וטענו שמאחר ומדובר במנהג, ולא מצינו שנהגו בנות ישראל לכסות את ראשן הרי שהן פטורות מחובה זו. ניתן להציע שהסיבה שנשים אינן חייבות בכיפה נובעת מהנקודה שיראת השמיים הטבעית שלהן חזקה יותר מאצל הגברים, כך שהן אינן צריכות חיזוקים חיצוניים להגברת יראת השמיים שלהן. 

מה מסמלת כיפה שחורה

מהאמור לעיל ניתן להבין שהגדרות המנהג להניח כיפה אינם מקובעים, ולמנהגים השונים יש חשיבות רבה בהגדרת המצווה. צבעה של הכיפה אינו מביע חובה או גדר הלכתי, והדבר נועד לשייך את לובשה למגזר או לזרם מסוים. להלן נציג סוגי כיפות מרכזיים ואת משמעות חבישתן:

• כיפה שחורה – משמעות חבישת כיפה שחורה מקטיפה היא השתייכות לזרם החרדי. כיפה זו הינה חלקה ללא כיתובים או תוספות. כמובן שקיימים גוונים וזרמים רבים בתוך ציבור זה, אולם הם נבדלים זה מזה באופנים אחרים כמו צבע הגרביים, סגנון המעיל, צורת השטריימל וכדו'.

• כיפה שחורה עם כיתוב – חסידות חב"ד נוהגת ללכת עם כיפות שחורות המכילות כיתוב בנוסח "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

• כיפה לבנה גדולה – כיפה זו מסמלת השתייכות לחסידי ברסלב, כאשר רבים מהם מוסיפים כיתוב של "נ נח נחמ נחמן מאומן" בשולי הכיפה, ופונפון בראשה. 

• כיפת בד שטוחה – דתיים לאומיים נוהגים ללכת עם כיפות בד שטוחות יחסית. גודלה של הכיפה משתנה והוא נע בין "כיפת שקל" לכיפות גדולות המכסות את רוב הראש, על פי סגנונו של האדם ועל פי רמתו הדתית. את הכיפות הללו ניתן למצוא במגוון צבעים וסגנונות. 

• כיפה לבנה מחוטי ניילון – כיפות אלה, הקרויות גם "כיפות כותל", משמשות את היהודים המסורתיים הלובשים את הכיפה באירועים מיוחדים בלבד כגון חגים, אמירת קדיש, בר מצווה וכדו'. 

היכן ניתן לרכוש כיפה

כיפה היא אחד מתשמישי הקדושה הזמינים והקלים ביותר להשגה. ניתן להשיג כמעט כל סוג כיפה בחנויות יודאיקה או תשמישי קדושה, או לפנות לחנויות ייעודיות המוכרות כיפות (כיפה-מן וכדו'). בקרב הדתיים הלאומיים מקובל שהבת סורגת לגבר את הכיפה שלו, אולם ברור שאין כאן משמעות הלכתית או מנהג מחייב כלל. מחירן של הכיפות נע בהתאם לסוגן, והוא משתנה בין 10 ל-50 ₪ בממוצע.